החלטה בתיק ע"מ 1244/10

העורר נעצר בעקבות צו הבאה שהוצא נגדו בעבר ע"י בימ"ש קמא, לאחר שזומן להעיד ולא התייצב. בימ"ש קמא החליט להאריך את מעצרו של העורר, עד למועד שמיעת עדותו, ביום שני הקרוב, בכדי להבטיח את התייצבותו להעיד. על כך הערר, כאשר לטענת הסנגור מלכתחילה לא הייתה הצדקה להוצאת צו ההבאה, וודאי שאין הצדקה להמשך מעצרו היום, ואילו התביעה טוענת כי המעצר נדרש בכדי להבטיח את התייצבותו במשפט, לאחר שלא התייצב בעבר.

אציין בפתח הדברים, כי לעת הזאת, לאחר שהעורר כבר נעצר, אינני מוצא טעם לדון בשאלה אם הייתה הצדקה להוציא צו הבאה אם לאו. השאלה היא אם היום יש הכרח בהמשך המעצר, או שמא ניתן להבטיח את התייצבותו של העורר למשפט שבו הוא צריך להעיד, בדרך שפוגעת פחות בחירותו ובזכויותיו הבסיסיות. לא למותר לציין לעניין זה את האמור בסעיף 16(ו) לצו בדבר הוראות ביטחון, כי מי שהוצא נגדו צו הבאה, יובא בהקדם בפני בימ"ש צבאי שיורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. בכל מקרה חובה לנקוט בצעד הפחות פוגעני שיש בו כדי להשיג את המטרה של צו ההבאה, ובימ"ש קמא טעה בכך שלא בחן דרכים חלופיות להבטחת התייצבותו של העורר.

במהלך הדיון, העורר הצהיר בפני כי יתייצב לדיון שבו הוא אמור להעיד, שאמור להתקיים ביום שני הקרוב בבימ"ש קמא, והוא אף הביע הסכמתו להפקיד סכום משמעותי שיחולט אם לא יתייצב. בנסיבות אלה, אינני סבור שיש הכרח בהמשך מעצרו של העורר, ולכן אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

1. העורר יפקיד 5,000 ש"ח במזומן, אשר יוחזרו לו לאחר מתן עדותו, ויחולטו אם לא יתייצב (מס' שובר 0023945).
2. העורר יחתום על זימון למועד הדיון.

כאמור, העורר הצהיר בפני כי הוא מודע לחובתו להתייצב. אף שהבהרתי לו במהלך הדיון את המשמעות שעלולה להיות אם לא יתייצב, אני מוצא להבהיר גם בהחלטה זו כי אי התייצבות למשפט שאליו זומן כדין מהווה עבירה, אשר יש בה כדי לאפשר את חילוט הפיקדון, והיא עלולה להביא גם למעצרו. 

ניתנה היום, 18 בפברואר 2010, ד' באדר התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: